פרוייקטים
מטרות הסטודיו
תיקי תיעוד
|
|
|
|
|
|
|
בית הבאר של משפחת אלעזה רחוב תל גיבורים
בית הבאר שוכן על דרך תל גיבורים ופינת גרוסמן מאיר, סמוך לדרך ההסטורית לירושלים ,דרך בן צבי.
המתחם כלל באר,בריכה ומערכת השקיה ענפה ובית מגורים המתהדר בעבודות עץ מפוארות וריצוף יחודי.
כיום, המבנה משמש מפעל למברשות.
כתובת: תל גיבורים פינת גרוסמן מאיר.
חוקרים: ניר לוי ומיטל פריזר |
|
|
|
|
בית הבאר של שיח מוראד
בית הבאר נבנה בראש גבעה כמתחם מוקף חומה. קומת הארמון מתהדרת בקישוטיות רבה, במגוון ריצופים צבעוניים וציורי קיר. עושרם של בעלי הבית ניכר בסביל (רהט) המפואר, הממוקם בחומת הבית על אם הדרך ושימש להשקיית עוברי אורח ובהמות.
כיום, המבנה האדום ניצב בפינת שכונת שפירא והבריכה המפוארת משמשת כמתמנה.
כתובת: ישראל מסלנט 33-37.
חוקרים: עודד ביתן, הילה רון, תמר נתיב |
|
|
|
|
בית הבאר ברחוב לבנדה 26
הפרויקט עסק בתיעוד ההיסטורי והאדריכלי של המבנה וסביבתו ובתכנון הכולל שימור מתחם בית הבאר ומבנה חדש עבור תנועת אחותי - עמותה למען נשים בישראל, הפועלת בשכונה.
המתחם כלל בעבר מבנה מרכזי בעל שתי קומות, שתי בריכות אגירה ושתי בארות ונמצא בסמוך לקו המסילה ההיסטורית שקישרה בין יפו לירושלים (כיום רחוב החרש).
כתובת: ברחוב לבנדה 24 בשכונת נוה שאנן בדרום ת"א.
מגישים: ליאור ישראל ויעל פיאסצקי |
|
|
|
|
בית הבאר ברחוב חזנוביץ
בית הבאר נמצא בין הרחובות חזנוביץ לשדרות הר ציון,על הדרך ההיסטורית מיפו לכפר סלמה.
המתחם כולל את הבאר,מבני המשק ובית המגורים.מתהדר בפרטי פרזול וריצוף מקוריים.
כיום משמש בית המגורים כנגריה.
כתובת: חזנוביץ 5
חוקרים: רועי חידו וגלית חבוס פליישר |
|
|
|
|
בית הבאר של שכונת א-טורקי
בית הבאר היושב על הדרך ההיסטורית לירושלים ופונה אל הבאים ליפו ממזרח, נבנה כחלק משכונת הפקידות הטורקית "סכנת א-טורקי". המבנה מתאפיין בסגנון הבנייה הטורקי ובקומת הארמון שלו ניתן לראות פיתוחי טיח יפיפיים בקמרונות התקרה. בריכת האגירה גדולת המימדים נשתמרה בשלמותה.
כיום, המבנה משמש כמוסך רדיאטורים והארמון משמש למגורים.
כתובת: דרך בן צבי 79
חוקרות: אסנת לינדר-אסולין, אנה מרז'נוב, גילי שינמן. |
|
|
|
|
בית הבאר ברחוב שרירא גאון 26
בית הבאר שימש להשקיית פרדסי הסביבה והוא ממוקם בסמוך לדרך ההיסטורית לירושלים. המבנה מהווה דוגמא טיפוסית להתפתחות הבנייה של בתי הבאר מנקודות חקלאיות לבתי מגורים. מקורן של שלושת החלונות המעוטרים בחזית הבניין באדריכלות הלבנונית.
כיום משמש הבית כמבנה מגורים ושער הכניסה ניצב בקצה הבריכה השבורה.
כתובת: שרירא גאון 26
חוקרות: אולגה מינסטר, טל וסרלאוף וסיגלית ליידרמן. |
|
|
|
|
בית הבאר ברחוב הרצל 186
המבנה שנבנה בסמוך לדרך ההיסטורית לירושלים שייך לשתיים ממשפחות הפרדסנים החשובות באזור: זריפה וחורי. מלבד חדרי הקמרונות היפהפיים, נשתמרו גם הבריכה ובית הבאר בשלמותם ,כך ניתן ללמוד על בית הבאר בתקופה שלאחר היציאה מחומות יפו.
כיום, גגות המבנה עקורים,קירותיו שבורים,אין בו שימוש של ממש והוא מיועד להריסה.
כתובת: רח' הרצל 186
חוקרות: יעל אלמוג, קרן פיינגוז, ענבל קידר. |
|
|
|
|
בית הבאר בספארי.
בית הבאר מהווה שריד כמעט בודד לכפר הפלסטינאי אל-חירייה. עם קום המדינה הכפר נכבש ופונה מתושביו ועל אדמותיו הוקמו שכונות של ערי האזור וגן החיות הספארי. המבנה האקלקטי חושף את העושר של תושבי הכפר הפרברי דרך מרצפותיו המצוירות,ציורי הקיר ובפרטי הבניין היחודיים.
כיום, בית הבאר משמש כמתקן משרדי של הספארי.
כתובת: מרכז הספארי.
חוקרים: טליה קאופמן ואריאל לויתן. |
|
|
|
|
בית הבאר של אבו חדרא.
המבנה ניצב על הדרך ההיסטורית המחברת בין יפו ושכם. קומת הקרקע של המבנה שמשה למסחר על הדרך הראשית והקומה העליונה שמשמה כבית מגורים מפואר. בשנת 1933 נרכש שטח הפרדס ע"י שלום וולובלסקי שהקים במקומו מרכז מלאכה ותעשיה, בעוד הבית הבאר והבריכה שבתחומו, שחדלו מלתפקד, נשארו ברשות משפחת אבו חדרא.
כיום, המבנה משלב מגורים ומסחר.
כתובת: רחוב אילת 54
חוקרות: הדס דהן, מיכל בלאו. |
|
|
|
|
בית הבאר בדרך בן צבי 68-70.
בית הבאר עומד על הדרך ההיסטורית לירושלים, והתפתח מבאר ובריכת אגירה למבנה מגורים ומסחר מפואר. הקשתות שבונות את הקומה השנייה בולטות במיוחד מעבר לקו הגג ובכך מייחדות את המבנה מכל שאר בתי הבאר באזורו.
כיום, הבריכה משמשת כמוסך והארמון כפיצוציה והמתחם כולו מיועד להריסה.
כתובת : בן צבי 68-70.
חוקרות: אנה טומרקין, מיכל כץ, וטליה טימסית. |
|
|
|
|
בית הבאר של משפחת רוק
בית הבאר של משפחת רוק ממוקם בלב מתחם התחנה המרכזית הישנה של תל-אביב. בעבר שימש הבית כמעון הקיט של משפחת הסוחרים העשירה והמכובדת. המבנה עצר את התפתחות שכונת נווה שאנן, ושבר את צורת המנורה בה תוכננו רחובות השכונה.
כיום, נישא בית רוק מבינות לחנויות ולפחונים העוטפים אותו, כשהוא נשכח מעין העוברים והשבים.
כתובת:רח' השומרון 6
חוקרים: יונתן שטיין, מירב גזית, עמית עמיהוד. |
|
|
|
|
בית באר של אנטון איוב
ביתו של אנטון איוב, הבנוי רובו אבן כורכר נבנה ככל הנראה בתחילת המאה ה-19 או שלהי המאה ה-18, בסמוך לדרך ההיסטורית מיפו לירושלים. איוב – ערבי נוצרי עשיר, ובעל פרדסים וקרקעות רבות באזור. בפרדסו התגלה זן השמוטי – שהפך למותג ופורץ דרך בענף הפרדסנות בארץ. בקיץ 1882 שכרו הביל"ויים 2 חדרים בביתו של איוב וכך זכה הבית לכינוי "ביתהביל"ויים".
כיום עומד הבית בקצה שכונת נווה עופר בדרום תל אביב.
כתובת: דרומית לשכונת נווה עופר
חוקרים: ליהי דוידוביץ', תמיר לביא. |
|
|
|
|
בית הבאר ברחוב פלורנטין 2
בתוך המרקם הצפוף של שכונת פלורנטין ניצבת חורבת בית באר ערבי. הארמון האדום חושף בתוכו פרטי בניין הבולטים בסביבתו כמו למשל החלונות העגולים המקיפים את הבית בחלקו העליון ומאוורורים את המבנה בקיץ ( טאקה) ודלת העץ המרשימה.
כיום, המבנה עומד בודד בקרב המבנים המתפתחים של שכונת פלורנטין.
כתובת: רחוב פלורנטין 2
חוקרים: יותם כהן-שגיא, לילך הראל |
|
|
|
|
בית הבאר של וורדה
האגדה מספרת שוורדה, ביתו של בעל הפרדס, דרשה מאביה שיבנה לה ארמון. היא ביקשה עיטורים מרהיבים על החלונות, שלל ריצופים צבעוניים, אבן כורכר אדמדמה וחומה בעלת שער מונומנטאלי.
כיום, כל שנותר הוא לקלף את שכבות הטיח, לטאטא את מעטה האבק להסיר את מפגעי הזמן ולמצוא ארמון.
כתובת: רחוב עזה 88.
חוקרות: ורד בלנק, דנה לונדון, איילת שרון |
|
|
|
|
בית הבאר של מפשחת נבולסי
ארמון משפחת נבולסי עומד בצפון שכונת נווה שאנן. המשפחה העשירה החזיקה בנכסים רבים בתוך יפו ובאזור הירקון. בניגוד לבתי באר רבים, בית זה עבר לבעלות יהודית באופן מסודר בשנת 1933, כחלק מהתפתחות הבניה היהודית באזור.
כיום, עומד המבנה המרכזי כמעט בשלמותו, כמו גם אחת משלושת הבארות שהיו בו וחלק מאחת משתי הבריכות.
כתובת: רחוב בני ברק 24-26
חוקרים: אלון מטוס, יאיר לנדאו. |
|
|
|
|
בית הבאר של משפחת טאסו
משפחת טאסו הארמנית הייתה עשירה מאוד ובעלת שטחי פרדסים באזור. בסוף המאה ה-19, המשפחה עזבה את העיר ומכרה את פרדסיה למשפחה מוסלמית אמידה. חלק מהקרקעות נתרמו לווקף המוסלמי שהפך פרדס זה לבית קברות.
כיום, בית הבאר נמצא נטוש ושלם במרכז שטח בית הקברות, ומאפשר מבט אותנטי אל חיי הפרדס שהיו ואינם.
כתובת:רח' תל גיבורים 11 חוקרים: שי מילס, רונה בראל, אייל הררי. |
|
|
|
|
בית הבאר של משפחת אל-עזה
הארמון של משפחת אל-עזה, נמצא בקצה הצפוני של שטח פרדסי המשפחה שבתחומם נשתמרו עוד שני מבנים נוספים. אחד מהם שימש כבית הקונסול הצרפתי בתקופה העותומאנית ובית סגן הנציב הרברט סמואל בימי המנדט. עם קום המדינה הפך הארמון למתקן צבאי וחלל המגורים המפואר בעל עמודי השיש והרצפות המצוירות הוסב למטווח ירי לאימון הגדנ"ע.
כיום, הארמון עומד נטוש, מעל קומת נגריה.
כתובת:רח' בן צבי 78-80
חוקרים: אורי בלטר, נועם דביר, אורלי אבן. |
|
|
|
|
בית הבאר של עלי ביבי.
בית הבאר ניצב על הדרך ההיסטורית לעזה. הארמון שימש למגורי המשפחה, הידועה בתרומותיה הרבות לצרכי הקהילה המוסלמית ביפו. המבנה מתהדר במרפסת שמש סגורה הפונה את הרחוב. לצד המבנה עמדו עד לפני כשנה עוד שלושה בתי באר שנהרסו כדי לפלס שטח לפני מכללת תל אביב יפו.
כיום, המבנה משופץ ומשמש כבית הספר הדמוקרטי הערבי של יפו.
כתובת: עזה 13.
חוקרות: דנה ליפובצקי ורוניאל תומי. |
|
|
|
|
|